משפחת שוחמכר

מאת: הרי שרון

ההורים גרו בשלוה, עם חיים, שהיה בן הזקונים. כל שאר האחים כבר עזבו את הבית.

לקראת ההכנות לקבלת שבת, חיים זוכר שהוא הלך עם אבא שלו למרחצאות הציבוריים, כדי להיות נקיים לקראת בית הכנסת וארוחת השבת. הם יכלו להתרחץ רק פעם בשבוע, כי לא הייתה אמבטיה בבית. בחורף היה מאוד קר בחוץ, ומאוד חם במרחצאות – ובמרחצאות היה גם מסאז'.

אחרי הרחצה, חיים הלך עם אביו לבית הכנסת, שם התפללו כשעה וחצי. אחר כך הם חזרו הביתה, לאמא שחיכתה להם עם ארוחת הערב. ארוחת השבת כללה בדרך כלל מרק עם גריסים.כשהוא מתאר את המרק, חיים צוחק:

"זה היה יותר מים מגריסים, מאשר גריסים במים!"

"יכולת לספור את כמות הגריסים, כי לא היו הרבה," הוסיף.

חיים סיפר שלא היה בשר במהלך השבוע, אך לפעמים, בדרך נס, ביום שישי בערב – תמיד הייתה חתיכת בשר שהמשפחה חלקה. הוא תיאר את החמין המפורסם של אמא, גיטלה: ביום שישי, לפני תחילת השבת, היא הכינה סיר עם מעט בשר, תפוחי אדמה, חיטה וביצים.את הסיר שלחו למאפייה ממול, שם הוא התבשל באיטיות, כדי שיהיה מוכן לארוחת הצהריים של שבת.

בשבת בבוקר, חיים הלך שוב עם אביו לבית הכנסת. לאחר התפילה, הלכו למאפייה לקחת את סיר החמין. חיים זוכר שלפעמים היו ויכוחים בין האנשים לגבי איזה סיר שייך למי…

לקינוח בשבת, היה קומפוט מאגסים ותפוחים.

אחרי הארוחה, אביו, פרץ, נח כמה שעות – וחיים הלך ללמוד בישיבה (בערך מגיל עשר). אביו מאוד רצה שחיים יהיה רב. כשהוא חזר מהישיבה, אביו בחן אותו על מה שלמדו.

חיים סיפר שהיו הרבה אנשים בקהילה שמצבם הכלכלי היה קשה בהרבה. אמו, יחד עם אישה נוספת, אספו בגדים ממשפחות אמידות וחילקו לנזקקים.

חיים סיפר שלכל קהילה היה רב משלה. לפעמים הוא ואביו נהגו לבקר את הרב בשבת וגם באמצע השבוע. הוא תיאר את הרב כאדם פשוט, עבור אנשים פשוטים – צעיר, עם עיניים חודרות, שידע מה אתה עומד להגיד עוד לפני שאמרת.

המשפחה גם ביקרה לעיתים את הדוד פנחס, אח של פרץ. כנראה שזה היה בקיץ, כי חיים זוכר שאמו הביאה עוגות וענבים. בבית של פנחס הייתה פרל – הסבתא – שנפטרה בשנת 1932. המצבה שלה עדיין עומדת בבית הקברות בחלם.

חיים היגר לארגנטינה בשנת 1935, יחד עם אחיו הגדול. ראיינתי אותו בבואנוס איירס בשנת 1994.