היסטוריה ופעולות לשימור המורשת בחלם
בפולין, בעיר חלם ובסביבתה, התקיים ישוב יהודי תוסס ופורח לאורך מאות שנים. לשיאו התרבותי הגיע ישוב זה בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה. הרחובות שקקו פעילות. במסחר, ביצירה רוחנית ואף בספורט פעלו ארגונים יהודיים רבים.
בעיר חלם, כבערים אחרות, היתה הקהילה היהודית מעין מבצר ובית לכל חבריה. כל חבר בקהילה תרם את חלקו לחיזוקה, כשתשומת לב מיוחדת הוקדשה לעניים ולנזקקים. אף לא אחד נותר מאחור ויהא זה העני ביותר או החולה ביותר.
עם פלישת צבאות גרמניה לפולין החל מקיץ הקץ על כל אלה. לחיות האדם הנאציות שפשטו ברחבי פולין הייתה מטרה אחת והיא: רצח מספר רב ככל האפשר של יהודים. עם כניסת הגרמנים לחלם, החל עבור יהודי העיר מסע של יסורים ושל עינויי נפש וגוף קשים. מסע שבסיומו חיכה המוות מידי החיות הנאציות.
רבים מני ספור, סבים וסבתות, דודים ודודות, אחים ואחיות, אמהות ואבות, כולם טהורים, ישרי לבב ודרך, נרצחו בידי החיות הנאציות ועוזריהם ימ"ש.
לא הרחק מחלם, בכפר הפולני סוביבור, הוקם מחנה לרצח יהודי מזרח פולין. ביום הראשון לאחר שבועות, שנת תש"ב, בא תורם של יהודי חלם. ביום מר ונמהר זה החל מסע הרצח השיטתי בשליחת קבוצת יהודים ראשונה מחלם לסוביבור. מרבית יהודי חלם הובלו אל מותם בדרך זו.
אותם ששרדו את הגיהנום הזה ובני משפחותיהם, נושאים בליבם השבור את זכר אהוביהם הקדושים שנרצחו ומציינים באזכרה ובאמירת קדיש את מות יקיריהם.
מועד האזכרה חל ביום הראשון שלאחר שבועות.
אנו מבקשים מכל מי שאבותיו ואבות אבותיו ישבו בחלם וסביבתה ושמי מהם נרצח בשנים הנוראות ההן, לבוא ולקדש את זכר קרובי משפחתו בטקס האזכרה.
בחלם היום לא נותר דבר מקהילה יהודית מפוארת בת מאות שנים. מרכז העיר, שרובו לא נפגע במלחמה ושהיה מיושב ברובו הגדול ביהודים נותר כשהיה. בית הכנסת הגדול ששכן לא הרחק מכיכר השוק, הועלה באש בידי הגרמנים ונשרף כולו. לידו עדיין עומדת קבוצת המבנים שבה שכנו משרדי הקהילה ולצידם בית המדרש.
בית הקברות היהודי העתיק של חלם, שתחילתו באמצע המאה ה-15, נבזז ונהרס כמעט לחלוטין בזמן השואה. ביזת הקברים הותירה שרידי עצמות מפוזרים בכל שטח בית הקברות. אבני מצבה נעקרו ושימשו בסלילת כבישים, בבניין מדרכות וכן כמפתני בתים. לאחר המלחמה הפך שטח בית העלמין למזבלה.
בתחילת שנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין, החלו מעט מיהודי העיר ששרדו לבקר בה. מראה בית הקברות ההרוס, המבוזה והמגואל באשפה, העביר רטט בליבם והוחלט בוועד יוצאי העיר לעשות כל מאמץ לשיקום המקום הקדוש.
בין שאר אנשי הועד שנרתמו למשימה, בלט חיים לנדר שטרח ועמל והביא ראשית לניקוי האתר ולגידורו, ולאחר מכן להצבתה של אנדרטה גדולה במקום.
אנדרטה זו שצורתה מפת ארץ ישראל, הוקמה לזכר היהודים הקבורים במקום ולזכר אילו שנרצחו ולא זכו להגיע לקבר ישראל.
עם סיום העבודות נערך במקום טקס מרשים שסוקר בכלי התקשורת הפולניים ושבו השתתפו נציגי השלטון והדת המקומיים.
חיים לנדר הבלתי נלאה ממשיך במלאכה קשה זו של תחזוקת המקום תוך דאגה לניקיונו ולמצבו הכללי. את מלאכת הקודש הזו מבצע חיים בהתנדבות ועל כך תודתנו נתונה לו מעומק הלב.
לאילו מביניכם או מי ממכריכם הנוסעים לפולין ושבדעתם לבקר באזור, אנא מכם, מצאו את מעט השעות בלוחות הזמנים שלכם ובקרו בבית הקברות לאמירת קדיש.
מי יתן ולא נדע עוד דאבה.
